בעשור האחרון התפתח בשווקים הפיננסיים אחד מהאיומים המרכזיים על יציבות הכלכלה העולמית: מניפת החוב התאגידי. מדובר בהצטברות דרמטית של חובות מצד חברות לא פיננסיות, שנוצרה בעיקר על רקע סביבת ריבית נמוכה וגישה קלה לאשראי. במבט ראשון, חברות רבות נהנו מתנאי מימון זולים, מה שאפשר להן להתרחב, לבצע רכישות ולתגמל בעלי מניות. אך מתחת לפני השטח נבנה מבנה שברירי – כזה שעלול לקרוס ברגע שהמציאות המקרו-כלכלית משתנה.
איך נבנתה המניפה?
במשך שנים כסף היה כמעט חינם. חברות לקחו הלוואות בהיקפים עצומים מתוך הנחה שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן. המינוף הפך לנורמה ולא לחריג.
גופים מוסדיים, קרנות ואפילו משקיעים פרטיים חיפשו תשואה בכל מחיר. זה איפשר לחברות לגייס חוב בקלות גם כאשר מצבן הפיננסי בינוני או אף רעוע. לא מעט מההלוואות הונפקו עם תנאים מקלים, ללא בטוחות משמעותיות או מגבלות ניהול
כתוצאה מכך, במקום להשתמש במינוף כדי להגדיל יכולות ייצור או להשקיע במו״פ, חברות רבות בחרו לממן באמצעותו חלוקת דיבידנדים, רכישות עצמיות של מניות ומיזוגים. בפועל, שימושים שמחזקים את מחיר המניה בטווח הקצר אך לא מבטיחים חוסן כלכלי ארוך טווח.
חברות “זומבי”
אחת התופעות הבולטות היא עלייה במספר החברות שמצליחות לשרוד אך ורק בזכות היכולת למחזר חוב. הן אינן מייצרות רווח תפעולי שמכסה את תשלומי הריבית, ותלויות כל כולן בנכונות השוק להמשיך לממן אותן.
צמיחה של אשראי לא־בנקאי
חלק גדול מהחוב עובר היום דרך שווקים פרטיים ולאו דווקא דרך בנקים מפוקחים. התחום הזה פחות שקוף, לעיתים פחות מפוקח, ולכן מסוכן יותר.
מה הופך את זה לבועה?
בועה נוצרת כאשר מחיר הנכסים או היקף ההתחייבויות מתנתקים מהיכולת הכלכלית האמיתית שמאחוריהם. במקרה הזה, היקפי החוב התאגידי גדלו הרבה מעבר לקצב הצמיחה או ליכולת החזר תזרימית של החברות. כל עוד הסביבה יציבה – הבועה נשמרת. אבל ברגע שמתרחש שינוי חד – למשל האטה כלכלית או עליית ריבית – המבנה כולו מתערער.
כאשר הריבית עולה, עלות החוב מתייקרת. חברות עם מינוף גבוה מוצאות עצמן מתקשות לעמוד בתשלומי הריבית, מה שמוביל לירידה מהירה באיתנות הפיננסית.
בנוסף, חברות שנחשבות יציבות עלולות לאבד את הדירוג הגבוה שלהן. המעבר מאג״ח בדירוג השקעה לאג״ח ספקולטיבי (“fallen angels”) מכביד על היכולת למחזר חוב ומכריח קרנות אג״ח מוסדיות למכור בהיקפים גדולים, מה שמעצים את הלחץ על השוק.
מכאן סלולה הדרך לקושי במחזור חוב. רבות מהחברות אינן מסוגלות לפרוע את החוב אלא מסתמכות על מחזורו. כאשר המשקיעים מאבדים אמון או שהריבית מתייקרת, האפשרות לגלגל את החוב נחסמת – והחברה נדחקת לפינה.
וכאן כבר נותר אפקט "הדומינו".
חדלות פירעון של חברה אחת גדולה עלולה לפגוע בשרשרת הספקים, בבנקים שמימנו אותה ובמשקיעים שהחזיקו באג״חים שלה. כך נוצר אפקט מתגלגל שמסכן יציבות ענפית ולעיתים גם שוק שלם.
השלב הבא ב"דומינו" יהיה ירידת ערך בשוק האג״חי, כך שגם אם חברה לא קורסת, עצם החשש מאי-יכולת פירעון גורם לעלייה בתשואות האג״חים שלה ולירידת ערכם. משקיעים שמחזיקים בהם רואים הפסד הון מיידי.
השלכות למשקיעים פרטיים בעלי הון גבוה
עבור משקיעים פרטיים שמנהלים תיקי השקעות בהיקפים של מיליוני שקלים, החשיפה לחוב תאגידי יכולה להיות משמעותית, בין אם ישירה באמצעות רכישת אג״חים, ובין אם עקיפה דרך קרנות, תעודות סל או השקעות אלטרנטיביות.
הסיכונים העיקריים הם:
פגיעה בערך התיק: ירידה במחירי האג״חים יכולה למחוק אחוזים ניכרים מהתיק בזמן קצר.
ירידה בנזילות: כאשר שוק האג״חים נכנס ללחץ, קשה למכור במחיר הוגן.
סיכון ריכוז: השקעה בסקטור מסוים או במדינה אחת חושפת למשבר נקודתי.
מורכבות וחוסר שקיפות: מבנים פיננסיים מורכבים מקשים על המשקיע להבין את רמת הסיכון האמיתית.
דרכי התמודדות וניהול סיכון
פיזור רחב:
פיזור ההשקעות בין ענפים, אזורים גיאוגרפיים ודירוגי אשראי שונים מצמצם את הסיכון לירידה חדה עקב קריסה נקודתית.
בחירת אג״חים עם בטוחות חזקות:
עדיף להחזיק אג״חים הכוללים מגבלות שמונעות מהחברה להעמיס חוב נוסף או לחלק דיבידנדים מוגזמים.
גידור חשיפה:
שימוש בכלים פיננסיים כמו חוזי ביטוח אשראי (CDS) או אחזקת נכסים דפנסיביים במקביל, יכול לאזן את הסיכון.
בחינת מח״מ וניהול ריבית:
קיצור משך החיים הממוצע של האג״חים בתיק מפחית רגישות לשינויים חדים בריבית.
מעקב מתמיד אחר אינדיקטורים:
שיעורי ברירת מחדל, פערי תשואות (spreads) ויחס כיסוי ריבית הם נתונים שחובה לעקוב אחריהם באופן שוטף.
שמירה על נזילות:
הקצאת חלק מהתיק לנכסים נזילים ובטוחים יחסית מאפשרת להגיב מהר בעת משבר.
מבט קדימה
מניפת החוב התאגידי לא בהכרח תתפוצץ מחר בבוקר, אך כל הסימנים מעידים על שבריריות. עלייה בריביות, האטה גלובלית או משבר גיאופוליטי יכולים לשמש כטריגר. ככל שהמינוף של חברות גבוה יותר והסתמכותן על מחזור חוב נמשכת, כך גדל הסיכוי לשרשרת חדלונות פירעון.
עבור משקיעים פרטיים בעלי הון גדול, זוהי קריאת אזהרה ברורה: לא להסתנוור מהתשואות הגבוהות שמציעים שוקי החוב הספקולטיביים, אלא לבחון היטב את רמת הסיכון, לדרוש שקיפות, לפזר השקעות ולשלב מנגנוני הגנה.
זה הזמן לתכנון פיננסי מקצועי
מניפת החוב התאגידי היא תוצאה של שנים של כסף זול ואשראי קל. היא מאפשרת צמיחה מדומה אך יוצרת סיכון מערכתי חבוי. כאשר התנאים משתנים, עלייה בריבית, ירידה בביקושים או לחצי תזרים, החברות הממונפות מתקשות לעמוד בהתחייבויותיהן. התוצאה עלולה להיות ירידות חדות בשוק האג״חים, חדלונות פירעון וקריסות דומינו.
לכן, משקיע אחראי חייב להקפיד על פיזור, על ניהול מח״מ, על בחירת אג״חים עם הגנות, ועל שילוב נכסים דפנסיביים. יותר מכל, עליו להבין שהשקעה בחוב תאגידי איננה חסרת סיכון – אלא להפך, בתקופה הנוכחית היא דורשת ניהול מקצועי וזהיר במיוחד.
לכן, אנו שבים ומדגישים, הדרך הטובה ביותר לשמירה על כספכם מפני מניפות חוב ואפקט הדומינו שהוזכרו לעיל, הינה באמצעות תכנון פיננסי מקצועי שרואה את כל התמונה מכל הצדדים ומנתח אותה מכל ההיבטים.
פנו אלינו עכשיו וביחד נבנה עבורכם אסטרטגיית השקעה נבונה ונכונה.
*האמור אינו מהווה ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה כלשהי, וכל הסתמכות עליו היא באחריות הקורא בלבד.
