יש רגע שבו הכסף מפסיק להיות חיסכון, והופך לאחריות. זה קורה בדרך כלל בלי דרמה. פשוט יום אחד מסתכלים על המספרים ומבינים שנצבר סכום משמעותי: 3 מיליון שקל ומעלה, שמפוזרים בין גופים, מסלולים, דוחות, סוכנים ומערכות.
האם זה תיק השקעות, או רק אוסף של החלטות שהצטברו לאורך השנים?

אחד המשפטים שאני שומע לא מעט ממשקיעים פרטיים הוא: "יש לי תיק די מפוזר". כשמתחילים לבדוק את הדברים לעומק, מתברר שהתיק הזה מורכב ממיליון שקלים בקופת גמל, עוד מיליון בקרן פנסיה, עוד מיליון בקרנות נאמנות וכו'. על הנייר, זה נשמע מסודר. בפועל, לא תמיד מדובר בתיק השקעות. ייתכן שכל מוצר נבחר מסיבה טובה בשעתו, אך השאלה החשובה היא אחרת: האם מישהו מסתכל היום על כל הכסף הזה כתמונה אחת?

אתם יודעים שיש לכם קרן השתלמות, קרן פנסיה, אולי גם קופת גמל ותיק השקעות. אבל כשנכנסים לעומק, התמונה מתערפלת: איזו קרן בדיוק? באיזה גוף? כמה כסף יש בכל מוצר? מה דמי הניהול בפועל? כמה חשיפה למניות, ולאילו שווקים ומטבעות? האם קיימים פתרונות מיסוי להשקעות בחו"ל? והאם ההון מנוהל גם מתוך מחשבה על העברה בין דורית?

בדרך כלל, כאשר פורצת מלחמה או עוד סבב לחימה במזרח התיכון, הכותרות מתמקדות מיד בנפט, בגז, בריבית ובמדדי המניות. אך זו רק השכבה הגלויה. מתחתיה פועלת שכבה עמוקה יותר, חשובה יותר, וגם מסוכנת יותר למשקיע הפרטי: לא מחיר האנרגיה עצמו, אלא מחיר החיכוך.

בפרק הרביעי של "השקעות לחרוצים", אירחנו את רמי בכר, מתכנן פיננסי ופנסיוני אצלנו בבנצ'מרק, לשיחה על הקשר בין תכנון פנסיוני, העברה בין דורית ומה שביניהם.
בין השאר שוחחנו גם על ניהול הון בעידן של טלטלה בשווקים, גידור סיכונים ולמה ראייה הוליסטית חשובה כדי לשמור על הנכסים הפיננסיים.

האקזיט של WIZ לגוגל הוא בדיוק מסוג הרגעים שגורמים לכל תעשיית ההייטק לעצור. לא רק בגלל גודל העסקה, אלא גם בגלל מה שהיא מייצגת: מאות עובדים, לא רק מייסדים ומשקיעים, עלולים למצוא את עצמם בבת אחת מול סכומים של מיליוני שקלים. להגיע לאקזיט הוא הישג אדיר, אבל זהו רק השלב הראשון. האתגר האמיתי מתחיל כשהכסף נכנס לחשבון.

כשהמרחב הגיאופוליטי במזרח התיכון נעשה נפיץ יותר, הבעיה אינה רק כמה תעלה חבית נפט מחר בבוקר. עלות הסיכון כבר אינה נשארת בגבולותיו של שוק הסחורות. היא זולגת אל היצרנים, אל היבואנים, אל הקמעונאים, אל החברות הציבוריות ואל המשקיעים המחזיקים בהן.

השוק, בימים כאלה, לא חושב. הוא מגיב. ובעיקר מגיב לפוליטיקה. ולכן, לפני עוד בחירת מניה או עוד אג"ח "מפתה", כדאי לשים על השולחן את הדבר שבאמת מגן על הון גדול: תכנון פיננסי.

השוק הפרטי אוהב להבטיח שני דברים בו זמנית: תשואה עודפת ושקט נפשי. במשך שנים הוא מכר למשקיעים עסקה ברורה: תוותרו על נזילות, תקבלו פרמיית תשואה. הבעיה היא ש"כשהגיע הזמן" הפך בשנים האחרונות להרבה פחות צפוי. וכאן נכנס הדבר שאנשים מדלגים עליו בדיוק כשאסור לדלג עליו: תכנון פיננסי.

כשהשקל מתחק מול הדולר ובמקביל הזהב והכסף – נכסי המקלט הקלאסיים – חווים ירידות חדות, זהו סימן מובהק לכך שהשוק מבצע רה-תמחור של סיכון. לא קריסה, לא אופוריה, אלא שינוי מיקום. המשקיעים לא מאמינים שהסיכונים נעלמו, אלא שהם כבר מתומחרים אחרת.

עדי רויס, מנהלת מחלקת ההשקעות הסחירות, מארחת את עידו בירמן, מנכל משותף הפניקס קפיטל,  לשיחה על השקעות לא סחירות, תכנון פיננסי ומה שביניהם.

העברה בין-דורית ומיסוי בינלאומי: הטעויות שעלולות לעלות למשפחות אמידות ביוקר כשיש הון, נכסים או זיקות בינלאומיות – תכנון נכון מראש יכול להשפיע משמעותית על הדרך

ביום שבו בנק ישראל הוריד את הריבית, רוב הכותרות הלכו למקום הצפוי: משכנתאות, שוק הדיור, "האם זה הזמן לקנות". אבל מי שמחזיק מעל 3 מיליון שקל נזילים להשקעה יודע שהשאלה האמיתית נמצאת במקום אחר לגמרי. לא בכותרת, אלא בשורה הקטנה שמתחתיה. לא בהחלטה עצמה, אלא במה שהיא עושה להרגלים שלנו.

שנת 2025 לא תיזכר כשנה של משבר, אך בהחלט תיזכר כשנה שבה אשליה אחת התפוגגה: אשליית הכסף הזול. עבור משקיעים כשירים, בעלי הון נזיל משמעותי, שנת 2026 לא תהיה שנת "כיוון שוק". היא צפויה להיות שנת איכות, מבנה וניהול סיכונים.

במשך יותר מעשור התרגלנו לחשוב שהריבית הגבוהה היא סטייה זמנית. שנת 2025 סגרה את האשליה הזו סופית. לא בגלל החלטה אחת של בנק מרכזי, אלא בגלל שינוי עמוק הרבה יותר בכלכלה העולמית. הכסף כבר לא זול. התנודתיות גבוהה יותר. ושוק ההון התחיל לתגמל דבר אחד בלבד: איכות.
עבור משקיעים פרטיים עם הון של מעל 3 מיליון שקל להשקעה, זו לא שאלה תיאורטית. זו שאלה של אסטרטגיה ותכנון פיננסי נכון.

מצד אחד הריביות יורדות, מצד שני סקטור הטכנולוגיה מגדיל את היקף הגיוסים.
מצד אחד מסתמנת רצפת הזדמנויות למשקיעים, מצד שני יש חשש להיווצרות של בועה.
עדי רויס, עדי רויס, מנהלת מחלקת ההשקעות הסחירות שלנו, עושה לכם סדר.

השקעות לחרוצים – פרק 2

והפעם, עדי רויס, מנהלת מחלקת ההשקעות הסחירות, מארחת את גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות מיטב, לשיחה על היערכות פיננסית לסוף 2025 ותחילת 2026.

אם כסף הוא כוח, העברה בין דורית היא שליטה בכוח הזה. וההחלטות הקטנות שנראות מובנות מאליהן, כמו בחירת מסלול מימון לדירה, הן בדיוק ההחלטות שמכריעות אם הכוח הזה יישמר במשפחה או יזלוג החוצה.זאת המהות של תכנון פיננסי הלכה למעשה. 

הורדת הריבית של בנק ישראל פוגעת בדיוק במקום שבו משקיעים מבוססים הרגישו הכי בטוחים, הפיקדונות. השאלה החשובה היא לא מה עשה בנק ישראל, אלא מה אתם עושים עכשיו כדי להגן על ההון שלכם, ובעיקר איך אתם הופכים את המהלך הזה להזדמנות לצמיחה בתקופה חדשה שמתפתחת מול העיניים.

מי שלא מנהל את ההון שלו באופן אקטיבי, מדויק ומתואם מס, מוצא את עצמו משלם מחיר כבד בעשרות ובמאות אלפי דולרים בשנה. ההבדל בין מי ששומר על ערך ההון שלו לאורך זמן לבין מי שמאבד אותו לאט אך בטוח, נובע כמעט תמיד מאיכות התכנון

שנת 2025 הוכיחה שוב שאין דרך אחת נכונה לחזות את השוק, אך יש דרך אחת בטוחה להתנהל בו:תכנון פיננסי מקצועי. מי שתכנן , שמר על הונו. מי שניחש ,שילם על כך ביוקר.

השקעות לחרוצים – הפודקאסט החדש שלנו באוויר! ????️
אנחנו מתרגשים להזמין אתכם לפרק הראשון – טרי מהתנור ומלא תובנות.
רועי שוקרון, מנכ"ל בנצ'מרק פיננסים, ועדי רויס, מנהלת מחלקת ההשקעות הסחירות, מדברים על תכנון פיננסי, על הכסף שלכם ועל כל מה שביניהם.

בשבועות האחרונים שוברים מדדי המניות בארצות הברית שיאים חדשים. ה S&P 500 והנאסד״ק מטפסים בקצב שנראה בלתי ניתן לעצירה, והאופטימיות בשווקים נדמית כאינסופית. אולם מאחורי הכותרות והגרפים הירוקים מסתתר סיפור אחר,  שקט יותר אך מדויק יותר, של סיכון הולך וגדל.

למי שמחזיק הון של כמה מיליוני שקלים ומעלה, סיום המלחמה מהווה הזדמנות האמיתית ראשונה מזה שנים לתכנן מחדש תיק השקעות חכם, מושכל ומותאם למציאות שלאחר המלחמה.

בחודשים האחרונים נרשמת מגמה עקבית של התחזקות השקל מול הדולר והאירו, לאחר תקופה ממושכת שבה נחשב המטבע המקומי לחלש יחסית. עבור משקיעים החשופים למטבעות זרים, מדובר באתגר של ממש. המגמה הזו, שנראית לכאורה כחדשות טובות למשק, יוצרת למעשה מציאות דו-קוטבית, מצד אחד כלכלה יציבה וביקוש גבוה לשקל, ומצד שני שחיקה בתשואות ובהכנסות של מי שתלויים בדולר.

מניפת החוב התאגידי היא תוצאה של שנים של כסף זול ואשראי קל. היא מאפשרת צמיחה מדומה אך יוצרת סיכון מערכתי חבוי. התוצאה עלולה להיות ירידות חדות בשוק האג״חים, חדלונות פירעון וקריסות דומינו. הדרך הטובה ביותר לשמירה על כספכם מפני מניפות חוב הינה באמצעות תכנון פיננסי מקצועי.

אחרי שנים של אינפלציה גבוהה שהעסיקה ממשלות, בנקים מרכזיים ומשקיעים, אנחנו נכנסים לעידן חדש: אינפלציה נמוכה יחסית, אך מתמשכת, מלווה בריביות יציבות שאינן יורדות מהר כפי שקיוו רבים.
עבור פנסיונר, שפרנסתו נשענת על התשואה מהחסכונות, זו סכנה אמיתית: תשואה נומינלית שאינה מצליחה לעקוף את האינפלציה, מה שמוביל לירידה עקבית בערך הריאלי של הנכסים.

ההשקעות האלטרנטיביות מאפשרות גיוון אמיתי בתיק: הן אינן מתנהגות כמו מניות בשוקי ההון, ולכן עשויות להעניק הגנה מפני תנודתיות קיצונית ולספק תשואה עודפת לאורך זמן. מה שבעבר נחשב לנחלתם הבלעדית של משקיעים מוסדיים, קרנות עושר ריבוניות או יחידי סגולה בעלי הון עתק, הופך כיום לאפיק מרכזי גם עבור משקיעים פרטיים, קרנות פנסיה ותוכניות פרישה.

אחרי שנים שבהן הוכרז כמת, המודל הקלאסי של 60% מניות ו־40% אג"ח שוב הופך לרלוונטי, במיוחד עבור פנסיונרים ובני 65+ שמחזיקים מעל 2 מיליון ש"ח. השילוב בין צמיחה לביטחון מעניק שקט נפשי לצד תשואה סבירה, ומחזיר את הקלאסיקה למרכז הבמה הכלכלית.