כשהשקט מטעה
בכלכלה, לא תמיד הסכנה מגיעה עם אזעקה צורמת. לפעמים, דווקא השקט מבלבל. אחרי שנים של אינפלציה גבוהה שהעסיקה ממשלות, בנקים מרכזיים ומשקיעים, אנחנו נכנסים לעידן חדש: אינפלציה נמוכה יחסית, אך מתמשכת, מלווה בריביות יציבות שאינן יורדות מהר כפי שקיוו רבים.
עבור משקיע צעיר, זו אולי רק הערה שולית בחדשות הכלכלה. עבור פנסיונר, שפרנסתו נשענת על התשואה מהחסכונות, זו סכנה אמיתית: תשואה נומינלית שאינה מצליחה לעקוף את האינפלציה, מה שמוביל לירידה עקבית בערך הריאלי של הנכסים.
האינפלציה של 2025: לא דרמה, אבל כן שחיקה
האינפלציה ברוב המדינות המפותחות ירדה לרמות של 2%–3%. זה נשמע סביר. הבעיה היא שהריביות לטווח קצר נותרות גבוהות יחסית (3%–4%), והריביות לטווח ארוך אינן מציעות פיצוי אמיתי. התוצאה היא שוק אג"ח שבו התשואה האמיתית, כלומר, התשואה בניכוי אינפלציה, נמוכה עד שלילית.
במקביל, שוקי המניות חוו עליות חדות והגיעו לשיאים היסטוריים, אך רבים מזהירים מפני בועות, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה. פנסיונרים שמעדיפים יציבות, מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן: אג"ח שמספקות תשואה אפסית מול מניות שמספקות תשואה פוטנציאלית גבוהה, אך גם תנודתיות גדולה.
מלכודת הפנסיונר, למה זה קריטי?
כשאתה פנסיונר, החיסכון שלך הוא לא “ניירות ערך” מופשטים, אלא מקור ההכנסה החודשי. אם תיק ההשקעות שלך מניב 2% לשנה, בעוד שהמחירים עולים ב-3%, המשמעות היא ירידה שיטתית בכוח הקנייה.
דמיין: פנסיונר עם חיסכון של 2 מיליון ₪. תשואה של 2% נותנת לו 40 אלף ₪ לשנה. אם האינפלציה 3%, הוא מאבד בפועל 20 אלף ₪ מכוח הקנייה, כל שנה. לאורך עשור, זו שחיקה דרמטית באיכות החיים.
ממה נובעת "מלכודת התשואה הנמוכה"?
- מדיניות בנקים מרכזיים: לאחר העלאות חדות בשנים 2022–2023, אין ירידה חדה בריבית – מחשש לחזרה לאינפלציה.
- שוק אג"ח רווי: הביקוש לאג"ח ממשלתיות גבוה, ולכן התשואות נשארות נמוכות.
- בועות במניות: משקיעים נוהרים ל-AI ולחברות טכנולוגיה, מה שמעלה מחירים מעל לערכם הכלכלי.
- היעדר חלופות: פנסיונרים מתקשים למצוא אפיקי השקעה שמספקים תשואה ריאלית מבלי להיחשף לסיכון מוגזם.
איך מתמודדים? חמש אסטרטגיות מרכזיות
- אג"ח צמודות אינפלציה
בישראל ובעולם קיימות איגרות חוב צמודות למדד. הן מעניקות תשואה נמוכה יחסית, אך מגינות מפני שחיקה. פנסיונר אינו צריך להכות את השוק, אלא לשמר את ערך כספו. שילוב של 20%–30% מהתיק באג"ח צמודות יכול לשמש בסיס הגנתי.
- מניות דיבידנד יציבות
במקום לרדוף אחרי מניות “חלום”, עדיף להתמקד בחברות מבוססות שמחלקות דיבידנד עקבי, בנקים גדולים, חברות אנרגיה, חברות מזון. הדיבידנד משמש כהכנסה שוטפת, ולעיתים צומח יחד עם האינפלציה. זהו מקור יציב יחסית להכנסה פנסיונית.
- נכסים ריאליים: נדל"ן, זהב ותשתיות
נדל"ן מניב: דמי שכירות נוטים להתעדכן עם עליית מחירים.
זהב: לא מניב תשואה שוטפת, אך מהווה גידור לאי-ודאות.
תשתיות: השקעה בקרנות תשתית מספקת הכנסה ארוכת טווח, כמעט ללא קשר למצב השווקים.
- השקעות אלטרנטיביות
קרנות חוב פרטי, קרנות נדל"ן גלובליות, ואפילו השקעות באנרגיה מתחדשת. נכסים אלו פחות קשורים לתנודתיות היומית של שוקי המניות והאג"ח, ולעיתים מספקים תשואה עודפת על האינפלציה.
- ניהול מטבע חכם
פיזור בין שקלים, דולרים ואירו הוא לא מותרות, אלא חובה. ירידה בשקל יכולה לאכול את ערך החיסכון. החזקת חלק מהתיק במטבע זר היא הגנה טבעית.
שיעורים מהעבר – לא רק תיאוריה
בשנות ה-70 בארה"ב, האינפלציה “השקטה” פגעה במיוחד בפנסיונרים. מי שהחזיק רק אג"ח ממשלתיות ראה את כוח הקנייה שלו נשחק במהירות. לעומת זאת, מי שהחזיק נכסים ריאליים (נדל"ן וזהב) הצליח להגן על ההון.
בישראל, בתקופת שנות ה-90, פנסיונרים שהחזיקו רק פקדונות בנקאיים הפסידו בערך הריאלי, בעוד שמשקיעים שפיזרו למניות דיבידנד ונדל"ן נהנו מתוספת ערך.
איך נראה תיק פנסיוני עמיד ב-2025?
דוגמה אפשרית לתמהיל (לא כהמלצה פרטנית, אלא כמודל חשיבה):
* 25% אג"ח צמודות מדד.
* 20% מניות דיבידנד יציבות.
* 15% מניות גלובליות עם גידור מטבע.
* 15% נדל"ן ותשתיות.
* 10% זהב או סחורות.
* 10% השקעות אלטרנטיביות.
* 5% מזומן ונכסים נזילים.
סיכום – לא להירדם בשמירה
האתגר הגדול ביותר של הפנסיונר בעידן האינפלציה השקטה הוא חוסר הנראות: אין זעזועים דרמטיים, אין כותרות גדולות – אבל השחיקה מתרחשת יום אחר יום. מי שמסתפק ב-2%–3% תשואה בשנה, בעוד שהמחירים עולים בקצב דומה או גבוה יותר, מגלה אחרי עשור שהפנסיה שלו נשחקה דרמטית.
אל תשבו על כספי החיסכון ותקוו לטוב. כדי שהפנסיה תשמור על ערכה, גם כשהאינפלציה לא עושה רעש גדול, חשוב לעשות תכנון פיננסי מקצועי. פנו אלינו עכשיו וביחד נתכנן אסטרטגיה לתגן על כספכם בצורה מיטבית.
*האמור אינו מהווה ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה כלשהי, וכל הסתמכות עליו היא באחריות הקורא בלבד.
