נתונים מפתיעים: ההצלחה של קרנות ההשתלמות, קופות הגמל והפוליסות הפיננסיות הכלליות

"אחת מהמסקנות הבולטות", מוסיף שוקרון, "נוגעת להשקעות בנאסד"ק – מדד המניות האמריקאי, שמייצג את חברות ההייטק המובילות. לאחר המפולת הקודמת, לקח לו 13 שנה להתאושש. כמובן שזה לא אומר בוודאות מה יקרה בעתיד, כעת לאחר שהוא קרס בעשרות אחוזים ב-2022, אבל לקחי העבר מלמדים שהחשיפה לשוק הטכנולוגי צריכה להיות לטווח ארוך מאוד, ולא להתייחס לכספים שמושקעים בו כאל השקעות שאפשר להנזיל אותן בכל רגע בלי להסתכן בהפסד משמעותי".

מסקנה חשובה נוספת, ומפתיעה למדי, היא ביחס ליכולת של מנהלי ההשקעות להכות את השוק, כאשר השאלה היא, בהתחשב בדמי הניהול, באיזה אפיק השימוש במנהלים הכי משתלם. "כשאנחנו מסתכלים אחורה כ-20 שנה", אומר שוקרון, "מתברר שהשוק לא תמיד היה יעיל במיוחד (מוזמנים לקרוא את המאמר שפרסמנו על תיאוריית השוק היעיל), ושהיצמדות למדדים המובילים לא בהכרח הובילה לתוצאה הטובה ביותר. אפשר לראות שדווקא קרנות ההשתלמות וקופות הגמל  הכלליות, נתנו את התוצאה הטובה ביותר, עם עלייה ממוצעת של 246%, בהשוואה לעלייה של 170% במדד S&P500. זה מוצר פשוט יחסית, אבל עדיין כזה שמבוסס על ניהול אקטיבי. הוא מאפשר למנהלים לבצע שינויים בהתאם למתרחש ולפזר את ההשקעות בשלל אפיקים (אג"ח, מניות, מוצרים לא סחירים) שווקים ומדינות. בהתחשב בדמי הניהול שלו ובפשטות הרבה של המוצר, מתברר שהוא היה פתרון טוב מאוד להשקעה בתקופה הזו. בסופו של דבר, כאשר בוחנים את המשוואה המפורסמת של סיכוי/סיכון – לא הייתה כל תועלת בהיצמדות לרוב מדדי המניות".

ומה הלקח למשקיע העתידי?

"בשורה התחתונה – הדגש צריך להיות על תכנון פיננסי שמותאם לצרכים של הלקוח. העבר לא מלמד אותנו בהכרח על העתיד, ולכן מי שלא רוצה להמר בכספו, צריך לבנות תיק מאוזן עם משקולות. כלומר, לפצל את ההשקעות בין מסלולים שונים ומגוונים, שיוצרים יחד תיק מאוזן. כל זה, לצד תכנון שמנצל את הטבות המיסוי בצורה הטובה ביותר. בניית האלוקציה הזו היא תהליך מורכב, שחשוב להיעזר בו באנשי מקצוע, שיודעים להתאים את סל המוצרים האפשרי לכל אחת ואחד – להגדיר את טווחי ההשקעה בכל מסלול ומסלול – וכמובן לבצע מעקב שוטף והתאמות בהתאם לצרכים המשתנים ולהתפתחויות בשווקים".