אם אתה משקיע פרטי עם הון משמעותי – כך צריך לקרוא את ההתרחשויות האחרונות במשק
בחודשים האחרונים נדמה שחברות הדירוג – ובראשן Moody’s – הפכו לשחקן דרמטי בזירה הכלכלית של ישראל. הן מאיימות, מורידות דירוג, מדברות על סיכון, ומותירות את המשקיעים עם סימן שאלה גדול: האם כדאי להיערך לסופה, או שמא מדובר בעוד רעש רגעי שיעבור?
במבט ראשון, ההחמרה בדירוג נראית מטרידה. אך כשצוללים לעומק הנתונים, מבינים שיש כאן סיפור אחר לגמרי. כזה שמחייב אותנו, כמשקיעים, לשאול את השאלות הנכונות – ולא להסתמך בעיניים עצומות על תחזיות של חברות הדירוג.
לא כל הורדת דירוג היא סיבה להוריד את הראש
חברת Moody’s מדרגת כיום את ישראל ב-Baa1 עם תחזית שלילית. מדובר בדרגת השקעה – אך לא גבוהה במיוחד. היא גם אינה תואמת את הביצועים הכלכליים בפועל. כך למשל, שוק המט"ח לא מראה סימני לחץ, מדדי הסיכון הגלובלי (כמו ה CDS ) נותרים יציבים, ושוק ההון הישראלי, על אף טלטלות, מתנהל בצורה רציונלית.
אז מדוע Moody’s ממשיכה להציג תחזית שלילית? כנראה שהתשובה פחות טמונה בנתונים הכלכליים – ויותר בפרשנות הפוליטית שמעניקים להם.
בין נתון לפרשנות
כחלק מהשיקולים לדירוג Moody’s מסתמכת גם על מדדים של "חוסן מוסדי". אלא שכאן מתחילה הבעיה: המדדים הללו נוטים לכלול שיקולים אידיאולוגיים – כמו מבנה המשטר או מאבקי הכוח הפוליטיים – שפחות רלוונטיים למידת יכולתה של המדינה להחזיר חובות.
אם כך, התוצאה היא שדירוג האשראי מושפע לא רק מכלכלה, אלא גם מנרטיבים.
תמונת המקרו: כל המספרים נגד הדירוג
כדי להבין עד כמה התחזית של Moody’s לא עומדת במבחן המציאות, כדאי לחזור לרגע לשנות ה-90:
יחס החוב/תוצר למשל, ירד מרמה של 118% בשנת 1994 לאזור ה 69% כיום.
יתרות המט"ח, שעמדו לפני 30 שנה על ע 7 מיליארדי דולרים, מגיעות היום לאזור ה 220 מיליארדי דולררים.
כלומר, מדובר בשיפור דרמטי – אולי הגדול ביותר בקרב מדינות ה OECD ועדיין, הדירוג הנוכחי נמוך ממה שהיה אז. יש כאן נתק בין המציאות הכלכלית לבין תחזית הדירוג, שמעלה תהיות כבדות.
משקיע שמחזיק תיק השקעות של 2 מיליון ש"ח ומעלה, צריך להבין Moody’s : לא בהכרח רואה את מה שאנחנו רואים – ובוודאי לא מפרשת אותו באותה צורה.
ומה עם בנק ישראל?
החלטות הריבית האחרונות מלמדות שבנק ישראל כבר לא ממהר להוריד את הריבית, למרות האטה כלכלית ואינפלציה שנמצאת תחת שליטה. אחת הסיבות לכך היא החשש ממהלך נוסף של חברות הדירוג – כלומר, שיקול פסיכולוגי ולא כלכלי.
זו גישה בעייתית. כשהריבית גבוהה מדי, המשק נבלם: שוק הדיור נחלש, ההשקעות מצטמצמות, והצריכה הפרטית נבלמת. התפקיד של בנק מרכזי הוא לייצר תנאים לצמיחה – לא לנהל קרב יחסי ציבור מול חברות הדירוג.
כמשקיעים, חשוב שנזהה מתי מדיניות כלכלית מוּנעת מחשש, ולא מניתוח מקצועי. זה בדיוק הזמן לבחון את פיזור הנכסים – ולבדוק אילו תחומים יהנו מעלייה בצריכה כשהריבית תתחיל לרדת לבסוף. ובמילים פשוטות, זה הזמן לקבל תכנון פיננסי מקצועי.
תקציב הביטחון: בין הכרח למציאות תקציבית
מערכת הביטחון דורשת תוספת תקציב של 60 מיליארד ש"ח – סכום עצום שמהווה מעמסה על כלכלת ישראל. אמנם המדינה מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, אך התוספת הזו – אם תתממש – עלולה להעלות את הגירעון לרמות לא אחראיות. עבור משקיע פרטי, ההשלכות ברורות:
- הרחבת גירעון = סיכון אינפלציוני
יותר הוצאות ממשלתיות ממומנות ע"י הנפקות אג"ח, עובדה שעלולה לייקר את עלות ההון בטווח הארוך.
- צמצום בתקציבים אזרחיים
ככל שיותר כסף יוזרם לצבא, כך יישאר פחות לתחומים כמו חדשנות, תשתיות וחינוך – מנועי הצמיחה של המשק.
- פגיעה ביציבות הכלכלית
עלייה בגירעון עלולה להוריד את דירוג האשראי עוד יותר, ובכך לפגוע גם בביקוש לאג"ח ממשלתי.
כאן נכנסת האחריות של כל משקיע: להבין שהמציאות מורכבת, ושהזדמנויות חדשות נולדות גם מתוך סיכונים. למשל, קיטון בתקציב חדשנות עשוי לגרום לירידת ערך זמנית במניות טכנולוגיה – אך גם לפתוח הזדמנויות כניסה במחירים אטרקטיביים. כאן נשוב ונזכיר, זה בדיוק התפקיד של המתכנן הפיננסי. לשמור על הכסף שלכם.
אז מה כדאי לעשות עכשיו?
למשקיע עם 2 מיליון ש"ח ומעלה, ניהול תיק השקעות לא צריך להיות תגובתי – אלא אסטרטגי. הנה כמה המלצות פרקטיות:
- לא להגיב בפאניקה לדירוגים
חברות הדירוג אינן נביאים, והן בהחלט טועות. ב-2008 הן לא חזו את משבר הסאב-פריים, ובמקרים אחרים הגיבו באיחור. חשוב להבין את הנתונים – ולא רק את הכותרות.
- פיזור גיאוגרפי ונכסי
זו תקופה טובה לבחון השקעות גלובליות – שווקים באסיה, אג"ח דולריות, קרנות מחקות חו"ל. פיזור נכון מפחית סיכון גיאופוליטי.
- לזהות נכסים שייהנו מהורדת ריבית עתידית
כשבנק ישראל יוריד את הריבית – וזו כנראה רק שאלה של זמן – יהיו ענפים שייהנו מכך: נדל"ן, קרנות נדל"ן, מניות צריכה, ועוד.
- לא לזנוח את המט"ח
יתרות המט"ח הגבוהות של ישראל הן נכס אסטרטגי. השקעות דולריות או באירו מספקות גידור טבעי לסיכונים בשקל.
- תכנון פיננסי מקועי הוא לא מותרות
כשיש לך 2 מיליון ש"ח בתיק – כל תזוזה קטנה שווה כסף גדול. מתכנן פיננסי טוב יכול למנוע טעויות שעלולות לעלות ביוקר.
לחשוב כמו אסטרטג, לא כמו מגיב
דווקא בתקופות של אי ודאות, נמדדת היכולת לנתח ולהבין את המציאות לעומק. מי שפועל לפי כותרות – מפספס את ההזדמנויות. מי שפועל לפי ניתוח שיטתי – יודע לזהות איפה אחרים רואים רק סיכון.
דירוג האשראי הוא לא סוף העולם. הוא גם לא סוף פסוק. זה רק כלי – מתוך ארגז כלים שלם שכל משקיע חכם צריך לדעת איך להשתמש בו, מתי להיזהר ממנו, ומתי פשוט להתעלם.
וכדי להיות על הצד הבטוח ולישון טוב בלילה, פנו אלינו כדי שביחד נערוך תכנון פיננסי מותאם הן לנכסים שלכם והן למגוון המדדים הכלכליים בעולם.
