אם אתה מחזיק למעלה משני מיליון שקלים נזילים, אתה כנראה כבר יודע: השקט היחסי שהיה כאן ברבעון הראשון של השנה – התפוגג. בשבוע האחרון היינו עדים להסלמה בין ישראל לאיראן, לא פחות, וההדים שלה לא נשארו בשטח – הם עברו דרך לונדון, ניו יורק, דובאי ות"א, והגיעו גם אל תיק ההשקעות שלך.
מלחמות משפיעות על שווקים, זה ברור. אבל דווקא הפעם, מה שמעניין הוא לא רק הרעש – אלא ההשפעה הישירה, העדינה והמתוחכמת שיש לסיטואציה הנוכחית על מחירי הסחורות, ובעיקר על המטבע שלנו – השקל. וזה כבר משהו שחייבים לדבר עליו ברצינות.
התחלנו לראות עלייה חדה במחירי הנפט. ה- ברנט ו-WTIה קפצו, לא בגלל חוסר אמיתי בהיצע – אלא בגלל חשש. פחד. אם איראן תחליט לחסום את מיצרי הורמוז, העולם בבעיה. כמעט חמישית מאספקת הנפט הגלובלית תלויה בנקודה הזו. והתוצאה? גם אם זה עוד לא קרה בפועל – השוק כבר מתמחר את זה. כך קורה כשאנשים מוכנים לשלם על סיכון, לא על מציאות.
ואז זה מתגלגל הלאה – מחירי הגז מושפעים, הובלה ימית הופכת יקרה יותר, ועלויות הביטוח מזנקות. הזהב, כמו תמיד, מגיב מיד: ביקוש מוגבר למקלט בטוח, והמחיר עולה. אפילו הפחם, שנחשב לעבר של התעשייה, חוזר לעניין את המשקיעים במזרח הרחוק.
אבל הנה הדבר המוזר – דווקא כשכל העולם הולך על בטוח, בורח לדולר ונצמד לזהב, השקל – כן, השקל שלנו – דווקא מתחזק. למה?
כאן נכנסות כמה שכבות של סנטימנט. מצד אחד, השוק רואה בישראל מדינה שיודעת להתמודד. הצבא פועל, הכלכלה עדיין שומרת על יציבות, והמערכת הפיננסית מתפקדת. מצד שני, הרבה מאוד כסף שהיה בחוץ – חוזר פנימה. בין אם זה תושבים חוזרים, קרנות שראו הזדמנות, או פשוט משקיעים זרים שמאמינים שהתגובה של ישראל הייתה מדודה, ולכן גם מעוררת ביטחון.
נכון לרגע זה, אנחנו ברמות שטרם נראו בשקל כבר חודשים – סביב 3.47 לדולר. וזה אחרי שראינו אותו חוצה את רף ה-3.60 רק בתחילת השנה. תנועות כאלה, כשהן קורות בשבוע, לא נובעות רק ממקריות. הן מעידות על שינוי עמוק בתפיסת הסיכון של השוק כלפי ישראל.
כאן המשקיעים הכשרים נכנסים לתמונה.
אם אתה מחזיק נזילות גבוהה – זה הרגע שבו כדאי לעצור ולשאול: האם אני חשוף נכון? האם חלק מהכסף שלי נהנה מהעלייה במחירי הנפט? האם אני בכלל נמצא בפוזיציה שמבינה את הערך של זהב כשכולם נכנסים אליו? ובעיקר – מה קורה לחלק השיקלי בתיק שלי כשהוא מתחזק בצורה כזו? ובמילים אחרות, זה הזמן לקבל ייעוץ מקצועי של מתכנן פיננסי.
כי מהצד השני של החוזקה הזו מסתתרת גם שאלה: האם זו תנועה זמנית? האם השקל התחזק מהר מדי? ואם תהיה הסלמה – מה קורה אז?
המשק כרגע סופג את האירועים. אבל ככל שהלחימה תתארך – גם התקציב ייפגע, הריבית לא תרד כמו שתכננו, וחברות מסוימות יתחילו להרגיש את זה בשורה התחתונה. לכן, חשוב לפעול באיזון. לזהות את ההזדמנויות, אבל לא לאבד את הראש. ולכן אני שם ומדגיש, חזור והדגש, חשוב לעשות תכנון פיננסי.
אם הייתי צריך לזקק את המסר שלי למשהו אחד – זה היה: אל תישאר פסיבי
בתקופות כאלה, דווקא בעלי נזילות הם אלו שיכולים לנצל את התנודתיות. לנוע מהר, לנצל תמחורים, לבנות פוזיציות טובות ולהגן על מה שצריך. אבל בשביל זה, צריך להבין את התמונה. לא רק גרפים ותחזיות – אלא הקשר בין מה שקורה בשטח למה שקורה בתיק.
לכן, אם לא עשית עד עכשיו התאמות – זה הזמן לבדוק. לראות אם הנכסים שלך משקפים את המציאות המשתנה, ולחשוב קדימה. יש כאן סיכוי אמיתי – אבל רק למי שפועל בצורה מתוכננת.
זה הזמן לערוך תכנון פיננסי מקצועי כדי להבין את התמונה לעומק, להבטיח שהתיק ערוך אל מול המצב הקיים וחשוב מזה, אל מול המצב שעלול להתפתח.
