פריחת ענף ההייטק בשנים האחרונות יצרה מצב שבו יש בישראל מאות אלפי עובדים שמרוויחים שכר חודשי גבוה. נתון זה עלול ליצור בעיה עתידית בעבור לא מעט עובדים שאינם מפרישים למטרות חיסכון וביטוח סכומים שיאפשרו להם ולקרוביהם לשמור על רמת החיים לאחר פרישה, או במקרה של אובדן כושר עבודה/פטירה.
הרגולציה בישראל קבעה כי תקרת השכר לצורך חישוב ההפרשות המקסימליות לפנסיה מקיפה, שמזכות בהטבות מס, היא פעמיים השכר הממוצע במשק (כ-21,100 שקל נכון לשנת 2022). כלומר, שכיר שמרוויח סכומים גבוהים יותר, לא נהנה מהטבות מס על הפרשות גדולות יותר (עצמאים זכאים להטבות על הפקדות גבוהות יותר).
"חשוב לזכור, שההפקדות השונות לפנסיה/ביטוח מיועדות לסייע לשמור על רמת החיים בעתיד, וכאשר מפרישים רק לפי חלק מהמשכורת, הדבר עלול ליצור מצב בעייתי", אומר אסף גרידיש, מתכנן פיננסי ב"בנצ'מרק שירותים פיננסים".
מה אם כן מומלץ לעשות?
"אנחנו ממליצים ללקוחות שמגיעים אלינו לצרכי תכנון פיננסי, והשכר שלהם גבוה משמעותית מזה שמוכר לתקרת הפרשה, לשקול לבצע הפרשות נפרדות למוצרים משלימים אם אין להם עדיין כאלה. אם יש להם מוצרים כאלה, שנפתחו בעבר, כדאי לבדוק אם הם מתאימים לצרכים שלהם".
אלו מוצרים רלוונטיים קיימים?
"אפשרות אחת היא להפריש לקרן פנסיה כללית (משלימה), שבניגוד לקרן פנסיה מקיפה, מיועדת רק לחיסכון לפרישה – ללא כיסוי ביטוחי כגון ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה. אפשרות שנייה היא הפרשה לקופת גמל.
אפשרות שלישית, שרבים בחרו בה בעבר, היא ביטוח מנהלים. זו אפשרות שעלולה להיות בעייתית, כי היא כוללת בהכרח גם מרכיב ביטוחי, שעלול להיות יקר ביחס לאפשרויות אחרות. צריך לזכור שמי שמעוניין בביטוח – יכול פשוט לרכוש כזה בנפרד. לעתים קרובות העלות תהיה נמוכה יותר מאשר כחלק מביטוח מנהלים. כמו כן, קל יותר לעקוב אחר העלות של הביטוח כשהיא נפרדת, ולא נכללת בחבילה כוללת של חיסכון".
אז כיצד מחליטים?
"תכנון ההפרשות צריך להיות חלק מהתכנון הפיננסי הכולל, בהתאם למצב האישי, המשפחתי והבריאותי – וכמובן שמומלץ לעדכן אותו מעת לעת. צריך להחליט מה יעד הקצבה שמכוונים אליו לגיל הפרישה, מהו הסכום שרוצים להשאיר לשארים במקרה של פטירה חס וחלילה, ומה הכיסוי הביטוחי שנדרש למקרה של אובדן כושר עבודה. בהתאם כדאי לתכנן את ההפרשות הנוספות, שמעבר לאלה שמקבלות הטבות למס".
