קהילות ההייטק והפיננסים בארה"ב, ספגו בתחילת חודש מרץ 2023 זעזוע יוצא דופן – לאחר שהרגולטור האמריקני הודיע על סגירתו של SVB – בנק יוקרתי ששירת חלקים גדולים מתעשיית ההון סיכון בארה"ב, ואלפי סטארט-אפים. הבנק, שגם מאות חברות ישראליות נעזרו בשירותיו, נקלע למצוקת מזומנים חריפה, לאחר שנכשל בגיוס הון, ולקוחותיו העצבניים מיהרו למשוך את כספיהם. הממשל האמריקני אמנם נחלץ לסייע, אבל החשש מפני בעיות דומות שיתגלו בעתיד בבנקים אחרים, שכמה מהם נסגרו גם הם באחרונה, עדיין מלחיץ את המערכת הפיננסית.
"הקריסה המפתיעה מלמדת אותנו שוב שכל בנק יכול יום אחד להיסגר", אומר רואי שוקרון, מנכ"ל בנצ'מרק שירותים פיננסיים," בנקים עובדים, למעשה, בזכות אמון מצד הלקוחות שהם יוכלו לשרת את החוב. כשהאמון הזה נשבר, מתחוללת 'ריצה אל הבנק', הכספים נמשכים במהירות, מי שמקדים זוכה, ומי שמאחר, עלול לאבד את כספו כשהבנק קורס".
מה ההסבר לקריסת הבנק הזה?
"זה בנק נישתי מאוד, שכל הלקוחות שלו מגיעים מעולם ההייטק, עם דגש על סטארט אפים. אלה חברות שאין להן בטחונות ושעבודים. העלאות הריביות הממושכות ייבשו את מאגר הכסף הזמין, ובשנה האחרונה קרנות ההון סיכון והסטארט-אפים גייסו והשקיעו פחות. זה פגע בבנק שמצבו החל להידרדר, כנראה גם בשל טעויות ניהוליות. התקווה היא שזו בעיה נקודתית, בגלל המיקוד שלו בהייטק, ושהבעיה לא תתגלגל הלאה לבנקים אחרים כמו שקרה ב-2008. אלה הן בהחלט בשורות רעות להייטק בעולם ובישראל, אבל כרגע זו לא סיבה לפניקה כללית, והממשל האמריקני גם התחייב לעזור. מצד שני, אין ספק שאנחנו עדיין לא רואים את כל ההשפעות והנזקים של עליית הריבית, ושעוד מוסדות וחברות שלקחו סיכונים, יגלו שהם יתממשו".
ומהם הלקחים?
"מנהלים של חברות, בדיוק כמו משקיעים פרטיים, צריכים להבין שיש חשיבות לפיזור הסיכון – גם בבנקים. זה לא נכון שכל הכסף יהיה בבנק אחד. הם כמובן יודעים את העקרונות, אבל קל לשכוח אותם כשהבנק נותן תנאים טובים, בוודאי אם הוא גם מציע למנהלים ניהול אישי של הכסף שלהם, ויוצר ניגוד אינטרסים".
מה אתם מייעצים ללקוחות עסקיים שבאים אליכם?
"ראשית, לבצע תהליך מקיף של מיפוי הנכסים – להבין איפה החשבונות, מיהם הבנקים, מהי החשיפה אליהם ומהם הסכנות. לאחר מכן, בונים תוכנית שמצמצת סיכונים וחשיפות. יש לזה כמובן עלות מסוימת, אבל זה כמו ביטוח – זה מוריד את רמת הסכנה והחשיפה למשבר גדול. לחברות שבונות את עצמן לטווח ארוך, לא מומלץ להתנהל בצורה מסוכנת מבחינה פיננסית, שתסכן את כל מה שהן בונות, בלי שום סיבה. צריך לזכור שבעידן המודרני, שבו כל העולם מקושר ומחובר, המחזורים הכלכליים מתקצרים ואנחנו רואים משברים חריפים שמגיעים לעתים קרובות מאוד. הם גם נגמרים מהר, אבל מי שלא היה זהיר, עלול לספוג מחיר יקר לפני שהתאוששות מגיעה".
ומה הלקח שיכול האדם הפרטי ללמוד מהמקרה הזה?
"הרעיון של ניהול סיכונים של חברה בפיזור הבנקים, דומה במהותו לעקרון שצריך ליישם גם בניהול השקעות של לקוח פרטי: פיזור כדי לצמצם חשיפה לסיכונים. הפיזור הזה צריך להיות בין מנהלים שונים, באפיקים שונים, דרך מוסדות שונים, במגזרים שונים וכו'. זה נכון גם בהקשר של פיזור גיאוגרפי שעלה עכשיו לכותרות. חשוב להקפיד על פיזור כזה, תמיד, ואז המשקיע מוכן לכל התרחשות שעלולה לקרות, בישראל או במדינה אחרת. החוקים שחלים על המשקיע הקטן, הם אותם חוקים שחלים על מוסדות גדולים, אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה יבוא 'ברבור שחור' ויתממש סיכון באופן קיצוני – ולכן צריך לדאוג שהתממשות שלו לא תגרום לאסון בעזרת תכנון פיננסי מקצועי".
