בשנת 2023, שהסתיימה זה עתה, נרשמו עליות בחלק גדול מתיקי ההשקעות. בצל חוסר היציבות הפוליטי והביטחוני בישראל, בעולם ככלל, ובארה"ב בפרט, הסתמנה מגמת התאוששות ממשבר האינפלציה עם אופטימיות לעתיד.
"זו הייתה שנה מצוינת לאג"חים, למניות ולרוב נכסי הסיכון האחרים", אומרת עדי רויס, סמנכ"ל בנצ'מרק שירותים פיננסיים ומנהלת מחלקת השקעות סחירות, "אבל היו גם השקעות שפחות הצליחו – בעיקר בהשקעות האלטרנטיביות שמחוץ לשווקי ההון, או כאלו שנצמדו לשוק הנדל"ן".
התוצאות בשנה שעברה, אומרת רויס, נבעו מהקשיים הכלכליים שליוו את העולם ב-2022 ומההחלטות שקיבלו בהתאם להם, המשקיעים: "כרגיל, מי שלא מצמץ והשאיר את הכסף, ולא הנמיך סיכון או משך כסף, עשה נכון והחזיר את רוב ואפילו כמעט את כל מה שהפסיד ב-2022".
סיום השנה הקלנדרית, גרם לרבים לעשות חשיבה מחודשת לגבי תיק ההשקעות שלהם, לקראת 2024. "יש הרבה נתונים שצריך לקחת בחשבון", אומרת רויס, "המשמעותי ביותר הוא תהליך ירידת הריבית, שהתחיל בישראל ובארה"ב. כתוצאה מכך, הקרנות הכספיות שכיכבו בשנה וחצי האחרונות מאז שהחלו להעלות את הריביות, כנראה לא יספקו את הסחורה בטווח הקצר-בינוני. זה לא אומר שמחר צריך לפדות את הקרנות הללו, אבל ככל שהריבית תמשיך לרדת, הן יהיו פחות אטרקטיביות. זה נכון גם לגבי פיקדונות רגילים, והכסף הזה צפוי לזרום לנכסים ברמות סיכון גבוהות יותר".
נקודה נוספת, שגורמת לרבים להתלבט מה לעשות בשנה הקרובה, היא הפער בביצועים בין הבורסות בארה"ב ובישראל ב-2023. "הנאסד"ק עלה ביותר מ-40% וה- S&P500עלה ביותר מ-20% בשנה האחרונה. מדד תל אביב 125 עלה רק ב-4%, והמכפילים בו נמצאים ברמה טכנית מעניינת", אומרת רויס, "במצב רגיל, היינו ממליצים לתת יותר משקל לשוק הישראלי, אבל המצב הבטחוני משנה את התמונה ויוצר סיכון. אחד הפתרונות שנראה לנו מתאים, הוא להיצמד פחות למדדים בישראל, ולבחור יותר מניות ומגזרים שפחות רגישים לסיכון בטחוני, ושיש להם פוטנציאל עליות גדול יחסית".
אחד מהטרנדים הבולטים ביותר בענף ההשקעות בשנה החולפת, היה ההשקעה צמודת S&P500 שמייצג את 500 החברות המובילות הנסחרות בוול סטריט, שכמה מהן, כמו טסלה ואנבידיה, זינקו ומשכו אותו למעלה. "אם מסתכלים על השקעה לטווח הארוך", אומרת רויס, "יש הגיון בהשקעה צמודת מדד כזה שחוסכת עלויות ניהול. לאורך זמן רב, גם למנהל הכי מוכשר, קשה להשיג בממוצע תשואות טובות יותר משמעותית מהמדד בהתחשב בעלויות שהוא גובה".
אז איך מקבלים את ההחלטה?
"הדבר החשוב הוא, לקבל החלטה כזו כחלק מאסטרטגיה כוללת, ואז להיצמד אליה. מי שבחר להשקיע במדד כזה למשך שנים ארוכות, לא חכם שיתחיל לזגזג, להיכנס ולצאת, ולנסות לתזמן את השוק. הניסיון מלמד שסטטיסטית זה ייגמר לא טוב. כשבונים תיק, יש להחליט איזה חלק ממנו מצמידים למדד הזה (העדיפות היא לכספים שמוגדרים מראש לטווח ארוך ופטורים ממס – כלומר כספים פנסיוניים), ואז לא להתרגש גם אם הוא יורד ב-20% בשנה, מה שיכול לקרות. נשאלת השאלה, אם ההשקעה במדד זה והחשיפה, מתאימות לסך הנכסים הכללי ולפיזור שלהם, ולשם כך נחוץ איש מקצוע, שימפה את החשיפות ואת הסיכונים וידע לבנות בצורה נכונה את פיזור הנכסים תוך התחשבות בהיבטי מיסוי, סיכון והעדפות אישיות".
ומה לגבי השקעות שלא מיועדות לטווח הארוך, אלא למימוש בטווח קצר יותר, של כמה שנים?
"זו שאלה רלבנטית מאוד – למי שהיה מוטה לחו"ל ולקח פוזיציה בטווח הקצר – יש עכשיו דילמה ממשית. אין פתרון בית ספר שמתאים לכולם, נחוץ לבצע ניתוח של רמת הסיכון שמעוניינים בה, ובהתאם לכך, לקבל את ההחלטות, ולזכור תמיד… שאף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד".
