בסוף שנת 2024 נדמה היה שהכול ברור: האינפלציה בארצות הברית "בדרך הביתה", הפדרל ריזרב עומד להוריד את הריבית, והשווקים נערכים לשנת צמיחה יציבה. הבנקים הגדולים פרסמו תחזיות אופטימיות, המשקיעים התכוננו לראלי חדש ורק דבר אחד לא נלקח בחשבון: המציאות. שנת 2025 הוכיחה שוב שאין דרך אחת נכונה לחזות את השוק, אך יש דרך אחת בטוחה להתנהל בו:תכנון פיננסי מקצועי. מי שתכנן , שמר על הונו. מי שניחש ,שילם על כך ביוקר.
ארצות הברית: מ"הורדות ריבית בקרוב" ל"זהירות ממושכת"
בסוף 2024 הקונצנזוס בשווקים היה ברור: האינפלציה יורדת, הפדרל ריזרב יחתוך את הריבית, והמשק האמריקאי ינחת "נחיתה רכה".
אלא שבפועל, 2025 פתחה שנה אחרת לגמרי.
האינפלציה התגלתה כעקשנית, נעה סביב שלושה אחוזים בממוצע שנתי, ושוק העבודה סירב להתקרר.
במקום שלוש הורדות ריבית, קיבל המשק האמריקאי אחת בלבד – וגם היא זהירה.
במקום "שנה של הקלה", קיבלנו "שנה של המתנה".
המשמעות למשקיעים הייתה ברורה: תשואות האג"ח נותרו גבוהות, מחירי המניות תיקנו, והפד הזכיר לעולם ש"נתונים אמיתיים חשובים יותר מהבטחות".
מי שהתכונן מראש, באמצעות סולם אג"ח מדורג, חשיפה מדודה למניות צמיחה ונזילות חכמה, שמר על יציבות.
מי שבנה על הורדת ריבית מהירה נאלץ לצפות בהונו עומד במקום.
ישראל: בין התאוששות למגבלות פיסקליות
בישראל, סוף 2024 היה רגע של אופטימיות.
בנק ישראל צפה צמיחה של ארבעה אחוזים, אינפלציה של 2.6% וריבית ממוצעת של כ־4%.
אבל גם כאן המציאות הפתיעה.
ההתאוששות הייתה איטית מהצפוי, ההוצאות הביטחוניות טפחו והגירעון גדל.
האינפלציה נותרה מעל היעד, והריבית נשארה גבוהה מהתחזיות.
רק דבר אחד פעל לפי התכנון, חוסנו של המשק הישראלי.
השקל התחזק, דירוג האשראי שודרג ל"יציב", אך סביבת הסיכון לא נעלמה.
משקיעים שערכו תכנון פיננסי מקצועי ופעלו בזהירות, עם פיזור גיאוגרפי, גידור מטבע ושמירה על איזון בין ישראל לעולם, עברו את השנה בשקט יחסי.
מי שנשען על התחזיות בלבד הופתע כשהמספרים זזו ימינה.
שלושה לקחים עיקריים משנת 2025
- האינפלציה אינה מתנהגת לפי לוח שנה.
רבים חזו שהיא תרד לשני אחוזים, אך היא נשארה מעל שלושה.
שירותים יקרים, שוק עבודה חזק ומכסים מחודשים שמרו על לחץ מחירים, גם בארצות הברית וגם בישראל.
המסקנה: יש להחזיק הגנות אינפלציה (אג"ח צמודות או TIPS ), אך לא להפוך את כל התיק ל"אנטי־אינפלציוני". תכנון פיננסי פירושו איזון, לא קיצוניות.
- הריבית יורדת לאט, אך התיק צריך לנוע מהר
הפדרל ריזרב הבטיח שתיים־שלוש הורדות ריבית, וביצע אחת בלבד.
המשקיע הנבון לא נבהל, הוא בנה "מדרגות ריבית": אג"ח קצרות לנזילות, בינוניות לביטחון וארוכות להזדמנות.
כך מגינים על התיק בלי לנסות לנחש מתי בדיוק הריבית תשתנה.
- השוק אינו מתגמל ניחושים
בתי ההשקעות חזו ראלי חלק במניות; בפועל קיבלנו רכבת הרים.
מי שדבק באיכות, חברות רווחיות, בעלות תזרים חיובי ומינוף נמוך, שמר על תשואה סבירה.
מי שרדף טרנדים, הפסיד פעמיים: גם כסף וגם שקט.
מבט קדימה: כיצד להיערך לשנת 2026
שנת 2026 צפויה להיות שנה של מעבר, לא של מהפכה.
הריביות יירדו, אך בהדרגה; האינפלציה תתמתן, אך לא תיעלם; והשווקים יחפשו יציבות – לא ריגוש.
עבור משקיע בעל הון נזיל של 2 מיליון שקלים ומעלה, זו תהיה שנה שבה לא "מנצחים את השוק". אלא שומרים עליו.
שלושה עקרונות לתכנון נכון לשנת 2026:
- נזילות היא נכס, לא בזבוז
שמור 15%–25% מהתיק בנכסים נזילים. כך ניתן לנצל ירידות, להזרים הון כשאחרים נבהלים, ולא למכור מניות ברגע הלא נכון.
- מח"מ בשלבים – לא הכול בבת אחת
הורדות הריבית יגיעו? כנראה שכן, אך בהדרגה.
לכן יש לבנות תיק אג"ח בשכבות: קצרות, בינוניות וארוכות, במקום להמר על נקודת זמן אחת.
- פיזור גיאוגרפי מושכל
הכלכלה הישראלית מתייצבת, אך החשיפה הגלובלית היא ביטוח מפני הפתעות.
שילוב בין שוקי ארצות הברית, אירופה ומדינות הצמיחה מגן על ההון גם כשהחדשות המקומיות רועשות.
תכנון פיננסי – ההבדל בין תגובה לניהול
תכנון פיננסי מקצועי אינו מותרות לעשירים, הוא הסיבה שהם נשארים עשירים.
זו אינה עוד עצה "להתייעץ עם יועץ", אלא שיטה לניהול כסף בעולם משתנה:
הוא מתרגם תחזיות לתכנית פעולה.
הוא מגדיר מראש גבולות סיכון ויעדי נזילות.
והוא מונע החלטות אמוציונליות שנעשות ברגעי לחץ.
במקום לנסות לחזות את השוק, תכנון פיננסי בונה מערך הגנה שמכיל את כל התרחישים, גם את אלה שאף תחזית לא חזתה.
לסיכום: אי־אפשר לדעת, אבל אפשר לתכנן ולהיערך
2024 הסתיימה בציפייה לשקט.
2025 הזכירה לכולנו שהכלכלה איננה מדע מדויק, אלא מערכת חיה, דינמית ומלאה הפתעות.
לקראת 2026, המטרה אינה לנחש מה יקרה אלא להיות מוכנים לכל תרחיש:
שיהיה מקום לביטחון, מקום להזדמנות ומקום לשקט.
כי מי שמתכנן, לא צריך לנחש. הוא פשוט יודע להתמודד.
